© 2023 by Alison Knight. Proudly created with Wix.com

  • הדר דוד

ההורים לא מקשיבים לנו / הילדים לא מספרים לנו כלום

Updated: Jan 19

על תקשורת בין הורים לילדים: סיפור אחד, שתי נקודות מבט. הפער היה כל כך עצום, עד כי קשה היה להבחין שלמעשה מדובר באותו הסיפור. אציג את שני הסיפורים ואת האופן בו הצלחנו לגשר עם הפער בטיפול רגשי באומנות.


טיפול רגשי קבוצתי

נקודת המבט של הילדים:

קבוצת ילדים בני כיתה ד' עימם אני עובדת במסגרת קבוצת טיפול רגשית, עם דגש על הקניית מיומנויות חברתיות, שיתפו באחד המפגשים שלנו בתחושה שהוריהם כלל לא מקשיבים להם: "הם עושים כאילו הם מקשיבים, אבל הם בכלל מסתכלים בטלפון" אמר אחד הילדים, האחרים מיהרו להסכים ולהזדהות עמו: "כן, אמא שלי מתייחסת רק לאחותי הקטנה תמיד", "אמא שלי אומרת שהיא מקשיבה אבל היא אפילו לא מסתכלת עלי".


נקודת המבט של ההורים:

בקבוצת הדרכת ההורים של אותם הילדים, באופן מפליא בתזמונו, העלו הורי הילדים תחושות כי ילדיהם לא משתפים אותם בכלום: "כל דבר שאני שואלת הוא עונה לי ב'בסדר', 'כן' או 'לא'", "כן, הוא תקוע במחשב ובכלל לא עונה". ההורים הביעו פליאה על כך שסיפרתי להם שבקבוצה הרגשית ילדיהם משתפים בחוויות, רגשות ותחושות, הם היו סקרנים מאוד לשמוע מה ילדיהם אומרים? איך זה שהם בכלל משתפים? למה בקבוצה כן ובבית לא?


בדקתי עם ההורים איך הם מקשיבים לילדים? כדי שילד ירגיש שמקשיבים לו – הוא צריך שכל תשומת הלב תהיה מופנת אליו. הוא צריך שנתפנה מעיסוקים אחרים, שנסתכל לו בעיניים. יכול להיות שמתעסקים תוך כדי השיח עם הילד בטלפון? בבישולים או כביסות? באחים קטנים שבוכים? היו הנהוני הסכמה רבים. יכול להיות שהילדים משתפים אבל הם לא חווים הקשבה שלכם, אז הם מפסיקים לשתף?

אחת האמהות אף שיתפה שפעמים רבות בנה מדבר כל כך הרבה על משחקי מחשב בהם היא אינה מבינה כלום, שהיא אומרת לו שהיא מקשיבה – אך למעשה פשוט בוהה ולא מקשיבה לו כלל. בדקתי איתה האם במצב כזה יש אפשרות לבקש מהילד שיראה את המשחק? שילמד אותה? יש צורך להתחבר להתחבר לתחומי העניין שלו באופן אקטיבי.

כדי שילד ירגיש שמקשיבים לו – הוא צריך שכל תשומת הלב תהיה מופנת אליו. הוא צריך שנתפנה מעיסוקים אחרים, שנסתכל לו בעיניים.

אז איך לחזק את התקשורת עם הילד?

הצעתי להורים למצוא זמן קבוע של 10 דק' ביום של שיתוף רגשי הדדי, בו הם משתפים את הילד והוא משתף אותם בשני דברים מן היום שעבר עליהם, דבר אחד המעורר רגש חיובי "ממש התרגשתי מ..." "שמחתי מאוד כי...", ודבר נוסף המעורר רגש פחות נעים "כעסתי היום כש...", "נעלבתי בגלל...". ההורים משתפים ראשונים, לאחר מכן כשמגיע תור הילד לשתף עליהם להיות קשובים רק אליו. על ידי כך משיגים מספר מטרות:

- נותנים לילד תחושה שמה שהוא אומר חשוב ומשמעותי.

- נותנים לילד מקום ונראות.

- מחזקים את הקשר עם הילד.

- מהווים לו דוגמא ומודל - גם לעצם השיתוף וגם לאופן בו משתפים.

- מלמדים אותו על הדדיות.

- נותנים לגיטימציה הן לרגשות שליליים והן לרגשות חיוביים.

- מפתחים אצלו יכולת התבוננות בעצמו.

- מחזקים את יכולתו לבטא את רגשותיו, רצונותיו ותחושותיו.

חשיבותה של הדרכת ההורים בטיפול היא פעמים רבות היכולת של המטפלת לגשר על הפער בין נקודות המבט השונות, להראות לכל צד את הצד השני ולסייע בהתכוונות משותפת לקשר.

למידע נוסף:

הדר דוד

054.5710394

hadar@hadartherapy.co.il