© 2023 by Alison Knight. Proudly created with Wix.com

  • הדר דוד

הורים וטיפול באומנות

Updated: Jan 19

אומנות היא כלי מדהים. יש ביכולתה לבטא חוויות ותחושות מעבר למילים. בטיפול בילדים האומנות היא כלי שאני עושה בו שימוש באופן טבעי. אך האם יש לאומנות מקום במפגשי הדרכות הורים? אציג מפגש של הדרכת הורים שבו שימוש באומנות.

אומנות בהדרכת הורים

אני מטפלת באומנות.

ככזו אני חושבת שאומנות היא כלי נפלא.

כלי שביכולתו פעמים רבות לבטא חוויה שהיא מעבר למילים, או שכלל אינה מעובדת במילים.

למרות זאת, בהדרכות הורים אני כמעט ולא משתמש בכלי המופלא הזה.


למה בעצם?

בניגוד לילדים, אנשים בוגרים פעמים רבות יביעו רתיעה מאומנות.

ירגישו שאין להם מספיק כשרון או יכולת.

יפחדו שאולי אני אצליח לראות ביצירה משהו שהם דווקא מעוניינים להסתיר.

ובעיקר בעיקר בעיקר, זה בכלל לא בגלל החששות של ההורים, אלא בגלל החששות שלי.

אני חוששת שהורים שמגיעים אלי יחשבו שזה ילדותי, ירגישו אני מבזבזת להם את הזמן.

בניגוד לילדים, שרואים דווקא בדיבורים בזבוז של הזמן היקר שלהם בטיפול (ואחרי שיחה קצרה ישאלו בקוצר רוח "נו, מתי כבר מתחילים? אנחנו מבזבזים זמן"), אני מרגישה שהורים שמגיעים אלי להדרכה מחפשים את המילים. החוויה היצירתית היא זו שעשויה להיתפס כבזבוז זמן, 'מה המטפלת המוזרה הזו נותנת לנו עכשיו לצייר? באנו לדבר על הילד'...

קיים בי חשש שהורים שמגיעים אלי להדרכה מחפשים רק את המילים. החוויה היצירתית עשויה להיתפס עבורם כבזבוז זמן, 'מה המטפלת המוזרה הזו נותנת לנו עכשיו לצייר? באנו לדבר על הילד'

מקרה בו העזתי להכניס את האומנות למפגש הדרכת הורים:

זוג הורים מקסים ואוהב הגיע אלי להדרכה כחלק מטיפול בבנם.

הילד, תלמיד בכיתה ד', חווה קושי גדול בבית הספר - גם לימודי וגם חברתי. ההורים חשו חסרי אונים, מתוסכלים ומאוכזבים מהיכולות שהפגין בנם.

עיקר העבודה עם ההורים עסקה בחיזוק הקשר שלהם עם הילד, בחיזוק הנראות החיובית ובהעצמה שלו.

ההורים עברו עם הילד דרך מופלאה, הצליחו לראות את החזקות שלו, להכיל אותו ולהעצים אותו.

לאחר עבודה רבה שעשינו יחד, ברגע של כעס ותסכול ההורים הוציאו על הילד את תחושות חוסר האונים שלהם: "אי אפשר איתך יותר! יעיפו אותך מבית הספר אם תמשיך ככה!!".

בעקבות האמירה הזו, הילד היה בחרדה נוראית שמא אכן יעיפו אותו מבית הספר, הרגיש שהוא חסר ערך לחלוטין ומהווה מקור אכזבה להוריו.

כמה כוח יש למילים. כמה אנחנו צריכים לשקול אותם. ביכולתו של משפט אחד קטן שנאמר ברגע של משבר, להרוס את מה שהורים אלו עמלו כל כך הרבה זמן לבנות.

כדי להמחיש את כוחה של המילה, ואת כוחו של ההורה בסיטואציה, הרגשתי שיש צורך בחוויה חזקה ממילים. כשההורים הגיעו אלי להדרכה, העזתי להשתמש באומנות. הוצאתי את החימר.

בצעתי לכל הורה גוש קטן של חימר, וביקשתי מהם ללוש אותו.

הפניתי את תשומת לבם לאופן שבו החימר משתנה ומתעצב תחת מגע ידם, מקבל ומטמיע את טביעות האצבעות שלהם.

ממש כפי שהם לשים, מעצבים ומשאירים את חותמם על ילדם.

איזה חותם ירצו להשאיר עליו?

מה קורה לחימר אם אנחנו כועסים ומועכים אותו?

הבשורה הטובה היא שכמו שאת החימר המעוך ניתן ללוש שוב, ולעצבו באופן שנרצה – כך ניתן לשקם את הקשר, הביטחון והיחס אל הילד.


הרגשתי שהחוויה עבורם היא מטלטלת. החימר גרם להם לחוות פיזית את מידת ההשפעה שיש להם על בנם. את ההשפעה הבונה, המלטפת וגם את ההשפעה הרומסת של תקרית אחת. יחד עם זאת העניק גם את התקווה שבאה עם האפשרות לתקן.


הרגשתי שהחוויה עבורם היא מטלטלת. החימר גרם להם לחוות פיזית את מידת ההשפעה שיש להם על בנם. את ההשפעה הבונה, המלטפת וגם את ההשפעה הרומסת של תקרית אחת. יחד עם זאת העניק גם את התקווה שבאה עם האפשרות לתקן.

לקראת סיום בקשתי מהם להכין מגוש החימר שלשו דבר מה שמזכיר להם את בנם.

האב יצר מכונית מכיוון שבנו אוהב מכוניות.

האם בתחילה יצרה ספה, כי "הוא כל היום יושב על הספה ולא עושה כלום".

היצירה של האב פתחה לאם את האפשרות להתבונן בצורה חיובית יותר על הילד. מה הוא כן עושה? מה הוא כן אוהב? היא הפכה את הספה לשמש, כי כשהוא שמח הוא מאיר כמו שמש.

ביקשתי מכל אחד מההורים לכתוב בפתק קטן איחול עבור ילדם, ולטמון אותו ביצירת החימר. לכל הורה ניתנה אפשרות בחירה מה לעשות בחימר. להשאיר בחדר הטיפול? לשמור אצלם? להעניק לילדם?

ההורים לקחו את היצירות איתם, בהמשך סיפרו לי שהעניקו אותן לילד ושעד כמה הוא התרגש מהמחווה.

החוויה שעברנו בהדרכה עם החימר לא היתה נחווית בכאלו עוצמות לו היינו משתמשים במילים. השימוש בחומר אפשר חוויה ברבדים עמוקים וחווייתיים יותר.


נדמה לי שאעז להכניס יותר את האומנות גם למפגשים הורים. אין ספק שדברים מופלאים קורים...


למידע נוסף:

הדר דוד

054.5710394

hadar@hadartherapy.co.il