• הדר דוד

על חיזוק תחושת ערך עצמי

Updated: Jan 19

הצגת מקרה של טיפול בע', ילד בן 13 שהגיע לטיפול בשל התנהגות אלימה אשר נבעה מתחושות חוסר ערך עצמי קשות. באמצעות שימוש ב"זבל" בטיפול, ע' הצליח להכיר בחלקים הדחויים שבו, לאמץ אותם וכך גם יכל להכיר בחזקותיו.


יצירה שנעשתה בטיפול ומבטאת תחושות חוסר ערך

בשנים האחרונות פיתחתי תחביב מוזר. לחטט בזבל. לא ממש בפח, אלא במה שמניחים לידו.

אנשים זורקים כל מיני דברים: כיסאות, שידות, מגירות, חלקי עץ, פיסות מתכת, תמונות, מראות, ספרים ועוד ועוד... בשנים האחרונות התחלתי לאסוף את החפצים הללו ולהפוך אותם מזבל לאוצרות.


בטיפול אפשר לתת לחלקים הדחויים מקום, לראות אותם באור שונה ואולי אף להפוך אותם לסממן ייחודי שלנו או ליתרון.



התחלתי לחשוב על התחביב הזה בהקשר הטיפולי. מטופלים מביאים לטיפול את החלקים הדחויים, הנטושים, השבורים, הזרוקים והמלוכלכים. החלקים שאף אחד לא חשב שהם מספיק טובים או ראויים. בטיפול מתחילים לגעת בחלקים החשוכים הללו, לקבל אותם, להכיל אותם, לתת להם מקום ולעטוף אותם בחמלה, קבלה ואהבה. לאפשר להם להיפתח ולפרוח.

ממש כפי שאת המגירה הישנה שמצאתי זרוקה בזבל, ניתן ללטש, לצבוע ולהפוך למדף, כך בטיפול אפשר לתת לחלקים הדחויים מקום, לראות אותם באור שונה ואולי אף להפוך אותם לסממן ייחודי שלנו או ליתרון.



לפני מספר שנים הגיע אלי לטיפול ע'. תלמיד כיתה ו' שהופנה לטיפול על ידי צוות בית הספר מכיוון שהיה אלים, זלזל בחבריו לכיתה, התחצף לצוות בית הספר ובאופן כללי היה חסר מוטיבציה. ע' ננטש רגשית על ידי אביו וחווה עלבונות והצקות בלתי פוסקות מצד אחיו הגדול. הוא חש לא ראוי ולא שווה – ועל כן התנהג באופן זה כלפי האחר.

בטיפול ע' נמשך לעיסוק בחומרים ישנים והרוסים: דיסקים מקולקלים, בובות שבורות, מכשירים אלקטרוניים שיצאו מכלל שימוש. בתחילה היה מרסק אותם בפטיש, כמו מנסה להשמיד את מה שלא ראוי בעניו. הרגשתי שכך הוא חש בדיוק לגבי עצמו – לא ראוי, לא שווה, חסר משמעות.

עצם העובדה שבטיפול קבלנו את החלקים הדחויים ונתנו להם מקום, אפשרה לע' לקבל את עצמו, לאהוב את עצמו יותר ולהרגיש פחות דחוי ויותר בעל ערך.

בשלב מסוים בטיפול התניתי את ההרס והשבירה בבניה מחודשת. הצעתי לע' לקחת את החלקים ששבר ולהשתמש בהם כחומרי גלם ליצירה של דבר מה חדש, זאת כדי להקנות משמעות וערך לחלקים שהוא, או האחרים, תופסים כלא ראויים, כזבל שניתן לזרוק.

ואכן ע' קיבל את הצעתי והחל ליצור באופן זה. בהמשך המפגשים ביננו ע' לקח בקבוק חד פעמי ומילא אותו בזבל, הוא הכניס לתוכו בוץ, שאריות אוכל, גואש ישן ומים מלוכלכים. לבקבוק הזה הוא קרא "סרחי" ובכל פעם שהגיע אלי לטיפול ביקש להוציא את הבקבוק ולהריח אותו. הוא ביקש שגם אני אריח את הבקבוק. הבקבוק היה מצחין, אך שמרתי אותו ובכל שבוע בדקנו שהוא עדיין שם.


הרגשתי שע' באופן סימבולי הוציא אל תוך הבקבוק את כל החלקים המגעילים, המלוכלכים, המרקיבים, המסריחים והדחויים שהיו בו, והוא מבקש גם ממני וגם מעצמו להיות איתם במגע ולקבל אותם. עצם העובדה שבטיפול קבלנו את החלקים האלו, נתנו להם מקום ולא דחינו אותם אפשרה לו לקבל את עצמו, לאהוב את עצמו יותר ולהרגיש פחות דחוי ויותר בעל ערך.


ברגע שהוא הרגיש כך – רמת המוטיבציה שלו עלתה ויחסיו החברתיים השתפרו.


היצירה בחומרים הדחויים, בג'אנק ובזבל מאפשרת באופן סימבולי מגע עם החלקים האלו בעצמנו, ריפוי שלהם, והפיכת החלק השונה מדחוי למיוחד.


לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר:

054.5710394 hadar@hadartherapy.co.il

© 2023 by Alison Knight. Proudly created with Wix.com