איך טיפול באומנות עוזר? זו שאלה שאני נשאלת הרבה, והאמת? מתקשה להסביר במילים. אז אציג את הכוח שבטיפול באומנות דרך הצגת מקרה מחדר הטיפול: טיפול באומנות ב- ד', אישה בשנות ה-40 המוקדמות לחייה.
מפגש טיפול באומנות. ערימה של מגזינים צבעוניים עם תמונות מזמינות. מבין כל התמונות הצבעוניות , התמונה שצדה את עינה של ד' היתה תמונה קטנה, בשחור לבן. תמונה שבמרכזה אישה שכובה, בודדה על האדמה. ספק נחה, ספק מתה.
בעוד אני הרגשתי שהדימוי הופך לי את הבטן ומכווץ את הלב, היא הרגישה שהיא מוצאת בדימוי בית. מנוחה.
הצעתי לה לצאת מהדימוי לעבר יצירה וליצור מה יש מסביב לאישה השכובה על הקרקע. הסביבה שיצרה ד' היתה אפלה, מעין תהום שבתוכה קבורה הדמות.
בשלב זה במפגש טיפול באומנות לא היה ביכולתה של ד' לראות שהדימוי שבחרה בעצמם מייצג אותה. זו היא. ששכובה שם על הקרקע, ספר חיה ספק מתה. שהרגש הזה שהוא מעורר בה אינו נעים, אבל זהו הרגש שהיא מכירה מהבית. מהילדות. הרגשת בדידות, נטישה, חוסר ערך. הוא נחווה כנעים כי למעשה היה מוכר.
היה זה רגע שבו כל חלקי הפאזל התחברו, רגע מזוקק של הבנה. היא הבינה מה משך אותה בדימוי, וכן למה הקושי שעלה בדימוי הרגיש לה בית.
לאחר כמה חודשים של עבודה, של מפגשי טיפול באומנות, היא החלה להיזכר ולשתף בחוויות לא פשוטות שחוותה בילדה, שאלתי אותי איך זה נראה? איזה דימוי היתה נותנת לתחושה הזו? "את הציור של הדמות שציירתי בעבר", ענתה.
היה זה רגע שבו כל חלקי הפאזל התחברו, רגע מזוקק של הבנה. היא הבינה מה משך אותה בדימוי, וכן למה הקושי שעלה בדימוי הרגיש לה בית. חשוב מכך, היא יכלה לעשות תיקון. היא כעת יכלה להתבונן בילדה שבתוכה, הילדה שצמאה לקשר, לחיבוק, לאהבה, בעיניים חומלות. אוהבות. ולא בעיניים מאשימות ומבקרות.
טיפול באומנות. אני נפעמת כל פעם מחדש מהעוצמות. הגילויים. מהשחרורים שמתאפשרים בחדר הטיפול.
אולי יעניין אותך גם: טיפול רגשי למבוגרים
למידע נוסף:
הדר דוד
054.5710394
Comments