פחדים וחרדות אצל ילדים

פחדים וחרדות הם אחד הגורמים המרכזיים בגינם מגיעים ילדים לטיפול רגשי. לא פעם הפחדים גורמים למתחים בבית, לשיבוש אורח החיים של הילד וגם שלכם ההורים. איך פחדים באים לידי ביטוי? למה הם נגרמים? ואיך נכון להגיב לילד מפחד?


פחדים וחרדות אצל ילדים

בואו נתחיל בהתחלה...


מה זה פחד ולמה פחדים נוצרים?

פחד הוא רגש הישרדותי, שמטרתו להזהיר אותנו מפני סכנות. חשוב לזכור שפחד הוא רגש טבעי ונורמאלי, המלווה אותנו בעוצמות שונות, ברגעים שונים ובתקופות שונות לאורך חיינו. במהלך התפתחות הילד קיימים פחדים טבעיים שמאפיינים את שלבי ההתפתחות השונים. כך, אצל תינוק קטן יהיה פחד מפני שינויים קיצוניים בסביבה, כגון רעשים חזקים ולא מוכרים, אצל פעוטות יהיה פחד מזרים, בהמשך מלווה את ההתפתחות פחד פרידה מההורה, ופחדים ממפלצות, מכשפות, רוחות רפאים וגנבים המאפיינים ילדים בגילאי 3 - 7.


פחדים עשויים לצוץ גם כאשר קיימת חוויה של חוסר ודאות, בעקבות שינויים פתאומיים בחיים כגון גירושים, מחלה, מוות, תאונה וכד'. בשנה האחרונה צצו פחדים רבים על רקע מגפת הקורונה שיצרה בלבול, חוסר ודאות ושבירת תבניות שהיו מוכרות עד כה.

במהלך השנה האחרונה שגרת החיים המוכרת של לקום בבוקר, ללכת לגן או לבית הספר, לפגוש חברים - התהפכה לגמרי. לא ברור אם כן או לא הולכים לגן? נכנסים ויוצאים מבידוד, אפילו התבנית הכה מובנת מאליה שבה המבוגר הוא האחראי ובתפקידו לשמור ולהגן על הילד - התערערה. פתאום וילדים צריכים לשמור ולהגן על סבא וסבתא מפני מחלה, אסור לחבק, אסור להתקרב ועוד ועוד ...


ילדים, ולמען האמת גם אנחנו המבוגרים, מסדרים ומבנים את העולם בתבניות שמוכרות לנו. המוכר מעניק לנו תחושת שליטה, אנחנו יודעים מה הולך להיות והדבר נוסך בנו תחושה של ביטחון. ברגע שחוסר הודאות שולטת, מתחילים לצוף הרבה חששות ופחדים.



מתוך שיחה שלי עם ד"ר עפר מדם-פרידמן על פחדים אצל ילדים. השיחה נערכה לקראת פתיחת שבט אימהות מיוחדות - קבוצת אימהות לילדים עם צרכים נוספים שהקימה ד"ר עפר מדם-פרידמן, המלווה על ידי נשות מקצוע ממגוון תחומים.



מה אפשר לעשות כדי ליצר חוויה של ודאות בתוך חוסר הודאות?

  1. ההורים כעוגן: אתם ההורים מהווים את הקרקע היציבה והבטוחה עבור הילד שלכם. גם כאשר האדמה רועדת, אם אתם תישארו יציבים, הילד יחוש את היציבות הזו. כשתקרינו יציבות ורוגע כנגד הסערות של הילד ושל העולם, תחושת הביטחון והודאות של הילד תגבר.

  2. סדר יום: נאמר כבר כל כך הרבה על חשיבת של סדר יום לתחושת ביטחון ויציבות של הילד. כשילד ידע מה מצפה לו במהלך היום שלו, הוא ידע למה לצפות. כך, גם כשהכל סוער בחוץ, יהיו לו עוגנים ביום שיגבירו את תחושת הודאות ואת חווית הביטחון שלו בעולם.

  3. חיבוק: חיבוק חם, ארוך ועוטף שלכם ההורים יגרום לילד לתחושה שהוא עטוף, מוגן ומוחזק. חיבוק ארוך גורם להפרשת הורמון אוקסיטוצין (המכונה גם הורמון האהבה) שיעניק לילד חוויה מידית של רוגע, אהבה, ביטחון ושלווה.

  4. קשר עין: צרו קשר עין עם הילד, גם כשהוא עסוק בפעילות שלו, קשר עין אחת מידי כמה זמן יעניק לילדיכם את הידיעה שאתם שם בשבילו, רואים אותו, שומרים עליו. הדבר יחזק באופן מידי את תחושת הודאות, המוגנות והביטחון שלו.

  5. חיוך: פעולה כל כך פשוטה ומובנית מאליה, שמיד יוצרת הרגשה של חמימות וביטחון. חייכו אל הילד ותקבלו ילד רגוע יותר, בטוח יותר ונינוח יותר.

  6. מגע: במהלך היום כשאתם עוברים ליד הילד - ליטוף על הראש או על הגב, הנחת יד על הכתף מיד יתנו לו את הידיעה החושית שאתם שם, שומרים ומגנים עליו.

איך פחד בא לידי בטוי אצל ילדים?

לפחד יכולים להיות ביטויים שונים, לעיתים הילד ידע להגיד שהוא מפחד וגם ידע להגיד מה גורם הפחד. אך לעיתים לא. אז איך תזהו שילדכם סובל מפחדים?

ביטויים מחשבתיים:

  • מחשבות שליליות

  • תחושת דאגה מתמדת

ביטויים התנהגותיים:

  • בכי רב

  • התפרצויות כעס

  • היצמדות להורה

  • הימנעות מפעולות שעשה בעבר

  • התרחקות מחברים

  • חוסר רצון ללכת למסגרות החינוכיות

ביטויים גופניים:

  • חוסר מנוחה

  • קשיי הירדמות

  • תלונות על כאבים כגון כאבי ראש או בטן

  • התנהגויות רגרסיביות, כגון הצמדות להורה, הרטבה

  • טיקים (תנועות בלתי רצוניות)


מה לא להגיד לילד מפחד:

"אין לך ממה לפחד"

"זה שום דבר"

"ילדים גדולים לא מפחדים"

"אף אחד אחר לא פוחד"

"מה אתה תינוק?"

או במילים אחרות - לא לבטל את הרגש שלו ואת תחושת הפחד שהוא חווה.

לא לגרום להם בנוסף לפחד להרגיש אשמה, להרגיש שהם לא בסדר שהם מפחדים.


מה יקרה אם נגיב בצורה כזו?

קודם כל, העובדה שנבטל ונקטין את הפחד, לא יעזור לילד בשום צורה להפסיק לפחד. זה כן יגרום לו להרגיש לא בסדר שהוא מפחד. להרגיש בושה. להרגיש אשמה.

יכול מאוד להיות שהוא יפסיק לשתף אותנו בחוויות שלו, הוא ישאר לבד עם הפחד ועם הרגשות הקשים. הרגשות הללו ימצאו דרך מוצא, אך במקום שיצאו באופן מבוקר באמצעות שיתוף ושיח, הם יצאו בהתקפות זעם, כאבים פיזיים, קשיי שינה, הרטבות ועוד...


10 הדיברות להתמודדות עם פחד - מה כן לעשות כדי לעזור לילד מפחד?


1. לא נפחד מהפחד: הרבה פעם ניבהל מהפחד של הילד. לא נדע איך להגיב? לא נדע האם הפחד נורמאלי? נחשוש מהרגרסיה שהפחד מביא אתו. פתאום הילד, שהיה עצמאי, שוב נצמד אלינו, רוצה לישון אתנו בלילה. יתכן שיחלפו בראשנו מחשבות של מה אם זה לא יעבור לו? חשוב לשדר יציבות ולא לתת לילד להיות בתוך זה לבד - לשדר לו שאתם ביחד אתו בהתמודדות הזו, והכי חשוב שאתם מאמינים בו!

2. נבדוק מה הטריגר לפחד? אולי זו היתה שנת הקורונה? אולי מוות או מחלה של בן משפחה? סרט מפחיד? ברגע שנדע מה הטריגר נוכל לשוחח על כך עם הילד ולעזור לו לעבד את האירוע שחווה באופן יעיל יותר.

3. נדבר את הרגש: פעמים רבות אנחנו פוחדים שאם ניתן שם לרגש, אם נדבר על הפחד - נכניס לילד רעיונות לראש ונגביר את הפחד. האמת היא שהפחד כבר קיים. אם לא נדבר עליו זה ישדר לילד שמה שהוא חווה הוא כל כך נורא ומפחיד, שאפילו אמא ואבא לא מסוגלים לדבר על זה, לא מסוגלים להכיל ולהתמודד עם התחושות הללו. לעומת זאת, כשנדבר על הרגש שלו, בצורה רגועה, בלי להזדעזע (ההורים הם העוגן, זוכרים?) נעזור לו למעשה לסחוב את המשא הזה. נטל הפחד יוקל במעט, כי אנחנו ההורים אתו ביחד בזה.

4. נורמליזציה של הפחד: נשדר לילד שזה בסדר לפחד, זהו רגש טבעי ונורמאלי וכולנו מפחדים לפעמים. לא ניתן לו להרגיש חריג או אשם על רגשות טבעיים שהוא חווה, לא ניבהל או נפחד מהפחד שלו.

5. נספק הסבר שכלי: נספק הסבר לגבי מושא הפחד. למשל, אם ילד מפחד מרוחות רפאים או מפלצות נתייחס לכך שזה באמת מאוד מפחיד, אבל יחד עם זאת נסביר שאלו אינן אמתיות, אלא נוצר בדימיון או באנימציות של מחשב. כמובן שההסבר לא יעביר את הפחד - אבל הידע יוכל לשמש כמנגנון הרגעה.

6. נבדוק עם הילד מה יכול לעזור לו? בשיח פתוח ומשותף עם הילד, בזמן של רגיעה, נבדוק אתו מה לדעתו יוכל לעזור כשהפחד צף? נוכל להציע לו רעיונות. כך, אם הילד מפחד מגנבים למשל, אולי יעזור לו לוודא שהדלת נעולה, לילד שמפחד ממפלצות אולי יעזור לישון עם אור דולק?

7. נדבר את הדברים שעוזרים לילד: כשנראה שיש דבר מה שמרגיע את הילד, נדבר את זה ונסביר לו מה עוזר לו. למשל: "אני רואה שחיבוק מאוד עוזר לך כשיש רעש חזק". כשהילד ידע מה עוזר לו הוא יצליח להשתמש באסטרטגיה הזו יותר ויותר.

8. ניצור רגעי חשיפה לפחד: חשיפה לפחד היא בעצם מגע קטן עם מה שמעורר את הפחד. אם ילד מפחד ללכת לשירותים בלעדינו, בתור התחלה נהיה אתו, בהדרגה ניצור חשיפה לזמן הזה של הלבד בשירותים - למשל נחכה בחוץ כשהוא רואה רק את היד שלנו, בהמשך נגביר את החשיפה ונחכה לו במקום בו לא רואה אותנו אך שומע אותנו. בהדרגה נגביר עוד יותר את החשיפה נעזוב אותו למספר רגעים ונחזור, כך באופן הדרגתי נגביר יותר ויותר את המסוגלות שלו להתמודד עם תחושת הפחד.

9. נסמן רגעים של אומץ והצלחות: בכל פעם שמצליח להתגבר על פחד, למשל מצליח להישאר לרגע בשירותים בלעדינו, או ללכת לבד כשאנחנו תיכף מגיעים אחריו - נחזק את האומץ שלו! ונשתמש במילה אומץ כדי שידע היכולת הזו טמונה בו ושאנחנו לגמרי מאמינים בו.

10. נשים לב לתכנים אליהם הילד חשוף: פעמים רבות פחדים מתעוררים או מועצמים בעקבות סרטונים מפחידים. נעזור לילד לברור את התכנים שאליהם הוא חשוף ולהיות מודע למה עושה לו נעים ומה עושה לו פחות נעים.

איך נזהה אם הפחד נורמאלי או לא?

1. האם הפחד תואם גיל?

2. האם ההורה מצליח להוות עוגן, ובסביבת ההורה הילד מרגיש בטוח יותר?

3. האם הפחד משתק את הילד ומשבש לגמרי את שגרת חייו?

4. לאורך זמן נבחן האם הפחד דועך בהדרגה או גובר?


במידה ונזהה שהפחד אינו תואם גיל, שההורה לא מצליח להוות עוגן מרגיע, שהפחד משבש את שגרת החיים ואינו דועך - נראה כי קיימת בעיה, ונפנה להתייעץ עם מטפל או רופא.


עוד דרכים ושיטות להגביר תקשורת עם הילד ולשפר את ביטחון עצמי אצל ילדים תוכלו למצוא בקורס הורים אונליין.



למידע נוסף:

הדר דוד

054.5710394

hadar@hadartherapy.co.il


© 2023 by Alison Knight. Proudly created with Wix.com