איך לחזק ביטחון עצמי? על חיזוק תחושת ערך עצמי בטיפול באומנות, באמצעות הצגת מקרה טיפולי.
בשנים האחרונות פיתחתי תחביב מוזר. לחטט בזבל. לא ממש בפח, אלא במה שמניחים לידו.
אנשים זורקים כל מיני דברים: כיסאות, שידות, מגירות, חלקי עץ, פיסות מתכת, תמונות, מראות, ספרים ועוד ועוד... בשנים האחרונות התחלתי לאסוף את החפצים הללו ולהפוך אותם מזבל לאוצרות.
בטיפול אפשר לתת לחלקים הדחויים מקום, לראות אותם באור שונה ואולי אף להפוך אותם לסממן ייחודי שלנו או ליתרון.
התחלתי לחשוב על התחביב הזה בהקשר הטיפולי. מטופלים מביאים לטיפול את החלקים הדחויים, הנטושים, השבורים, הזרוקים והמלוכלכים. החלקים שאף אחד לא חשב שהם מספיק טובים או ראויים. בטיפול מתחילים לגעת בחלקים החשוכים הללו, לקבל אותם, להכיל אותם, לתת להם מקום ולעטוף אותם בחמלה, קבלה ואהבה. לאפשר להם להיפתח ולפרוח.
ממש כפי שאת המגירה הישנה שמצאתי זרוקה בזבל, ניתן ללטש, לצבוע ולהפוך למדף, כך בטיפול אפשר לתת לחלקים הדחויים מקום, לראות אותם באור שונה ואולי אף להפוך אותם לסממן ייחודי שלנו או ליתרון.
לפני מספר שנים הגיע אלי לטיפול ע'. תלמיד כיתה ו' שהופנה לטיפול על ידי צוות בית הספר מכיוון שהיה אלים, זלזל בחבריו לכיתה, התחצף לצוות בית הספר ובאופן כללי היה חסר מוטיבציה. ע' ננטש רגשית על ידי אביו וחווה עלבונות והצקות בלתי פוסקות מצד אחיו הגדול. הוא חש לא ראוי ולא שווה – ועל כן התנהג באופן זה כלפי האחר.
בטיפול ע' נמשך לעיסוק בחומרים ישנים והרוסים: דיסקים מקולקלים, בובות שבורות, מכשירים אלקטרוניים שיצאו מכלל שימוש. בתחילה היה מרסק אותם בפטיש, כמו מנסה להשמיד את מה שלא ראוי בעניו. הרגשתי שכך הוא חש בדיוק לגבי עצמו – לא ראוי, לא שווה, חסר משמעות.
עצם העובדה שבטיפול קבלנו את החלקים הדחויים ונתנו להם מקום, אפשרה לע' לקבל את עצמו, לאהוב את עצמו יותר ולהרגיש פחות דחוי ויותר בעל ערך.
בשלב מסוים בטיפול התניתי את ההרס והשבירה בבניה מחודשת. הצעתי לע' לקחת את החלקים ששבר ולהשתמש בהם כחומרי גלם ליצירה של דבר מה חדש, זאת כדי להקנות משמעות וערך לחלקים שהוא, או האחרים, תופסים כלא ראויים, כזבל שניתן לזרוק.
ואכן ע' קיבל את הצעתי והחל ליצור באופן זה. בהמשך המפגשים ביננו ע' לקח בקבוק חד פעמי ומילא אותו בזבל, הוא הכניס לתוכו בוץ, שאריות אוכל, גואש ישן ומים מלוכלכים. לבקבוק הזה הוא קרא "סרחי" ובכל פעם שהגיע אלי לטיפול ביקש להוציא את הבקבוק ולהריח אותו. הוא ביקש שגם אני אריח את הבקבוק. הבקבוק היה מצחין, אך שמרתי אותו ובכל שבוע בדקנו שהוא עדיין שם.
בעצם "סרחי" סימל את תחושת הערך העצמי הנמוך של ע'. הרגשתי שע' באופן סימבולי הוציא אל תוך הבקבוק את כל החלקים המגעילים, המלוכלכים, המרקיבים, המסריחים והדחויים שהיו בו, והוא מבקש גם ממני וגם מעצמו להיות איתם במגע ולקבל אותם. עצם העובדה שבטיפול קבלנו את החלקים האלו, נתנו להם מקום ולא דחינו אותם אפשרה לו לקבל את עצמו, לאהוב את עצמו יותר ולהרגיש פחות דחוי ויותר בעל ערך.
ההתייחסות לחלקים האלו שבו, גרמה למעשה לע' תחושת חיזוק ערך עצמי, שיפור ביטחון עצמי.
ברגע שהוא הרגיש כך, שיפור ביטחון עצמי – גם רמת המוטיבציה שלו עלתה, יחסיו החברתיים השתפרו, התסכול הפנימי שבא לידי ביטוי בהתנהגות אלימה, נעלם.
בטיפול באומנות היצירה בחומרים הדחויים, בג'אנק ובזבל מאפשרת באופן סימבולי מגע עם החלקים האלו בעצמנו, ריפוי שלהם, והפיכת החלק השונה מדחוי למיוחד.
אולי יעניין אותך גם: טיפול במתבגרים או לשמוע על הסדנה שלנו לשיפוץ גרוטאות.
למידע נוסף:
הדר דוד
054.5710394 hadar@hadartherapy.co.il