פחד, חרדה, פוביה הן תחושות שצפות יותר ויותר בשנים האחרונות, הם התעצמו עוד יותר עם כניסתה של הקורונה לחיינו. השנתיים האחרונות מלוות בהמון חוסר ודאות, מסרים מלחיצים ואווירה כללית של מתח. רבים מגיעים לטיפול בעקבות לחצים, חרדות ופחדים שמתגברים בעיקר בקרב ילדים ובני נוער. איך נזהה חרדה וכיצד כדאי לפעול?
מה זה פחד?
פחד הוא תגובה לאיום ידוע, חיצוני, פתאומי. הפחד הוא תגובה פיזית ויש לו תכלית שבאה לעזור לנו - הוא מגיע על מנת להגביר את הדריכות שלנו לסכנה ולהכין אותנו לפעולה והתמודדות.
מה זו פוביה?
פוביה היא פחד עז שקשור למצב או גורם מסוים, היא משפיע עלינו באופן לא רציונלי כשאנחנו באים למגע עם מקור הפוביה. פחד יכול להפוך לפוביה. למשל: פוביה מג'וקים, ממעליות, מטיסות.
מה זו חרדה?
חרדה נחשבת לבעיה הנפשית הנפוצה ביותר והיא פוגעת במבוגרים ובילדים. חרדה היא תגובה נפשית לאיום לא ידוע, למתח מתמשך, דאגנות וחשש מהעתיד.
אז לכולנו יש חששות ממה יהיה? אך ברגע שחששות אלו מנהלים אותנו, משתלטים על מחשבותינו ומשבשים את שגרת חיינו - סימן שמדובר בחרדה. החרדה יכולה לתקוף גם בעקבות עצם המחשבה על אותו מצב או דבר שנחשבים למפחידים. ישנם מצבי חרדה ספונטניים התוקפים ללא כל אזהרה מוקדמת, וישנם מצבי חרדה הנבנים באופן הדרגתי בתגובה למפגש עם מושא החרדה. בחלק מהמצבים הופכת החרדה לתופעה מעיקה וקיצונית שפוגעת באיכות החיים.
בתקופה האחרונה, בעיקר בקרב ילדים ונוער רואים עלייה דרמטית בחרדה ודיכאון. חוסר השגרה ואווירת הלחץ מצפים פחדים, פוביות וחרדות שלא היו קיימות בעבר.
כיצד חרדה משפיעה על ילדים ונוער?
החרדה מתישה את הנפש, נזהה שינוי התנהגותי אצל הסובלים ממנה. .
בקרב ילדים ונוער, השינוי ההתנהגותי יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:
1- רגרסיה לשלבי התפתחות מוקדמים יותר ופיתוח תלות בהורים
2- מנגנון הגנה של הימנעות ממצבים מעוררי חרדה - הימנעות מלצאת החוצה, הימנעות מהליכה לבית הספר, הימנעות מהירדמות.
3- סימפטומים פיזיים של כאבי ראש, בחילות, כאבי בטן שמגיעים ממחשבה על מצב שמעורר חרדה. כך למשל, ילד שחרד מפרידה מההורה או מהליכה לבית הספר יחווה סימפטומים פיזיים, שלעיתים מתפרשים אצל ההורה כתירוץ, שכן ברגע שמחליטים להשאירו בבית הוא מרגיש טוב. חשוב להבין שהחוויה הפיזית היא אמתית, היא נובעת מהחרדה - וכשהאיום מוסר (למשל כשמרשים לילד להישאר בבית) עצמת החרדה יורדת וכך גם הסימפטומים הפיזיים נעלמים. הטריגר שהפעיל אותם למעשה נעלם.
4- שינוי התנהגותי - אימוץ התנהגויות שלא היו שם קודם לכן כגון: הרטבות, טיקים, היצמדות להורה, בולמוסי אכילה וכד'.
5- לעיתים חרדה תבוא לידי ביטוי בהתקף חרדה - גל עוצמתי ויחסית קצר של פאניקה, שנמשך בין מספר דקות לשעה. או בחרדה חברתית - ביישנות קיצונית קשה, תיצור מנגנון שיתוק של הילד ועשויה לגרום להימנעות ממצבים חברתיים ובמקרים מסוימים אילמות סלקטיבית.
חרדה הינה מאוד אינטנסיבית ובמידה ואינה מטופלת עשויה להוביל למצבים של דיכאון.
תגובות הוריות רווחות לחרדה אצל ילדים:
הגנה על הילד- פעמים רבות כשנראה שילדנו סובל, נרצה לגונן עליו, להרחיק אותו מגורם המצוקה ולפתור את בעיותיו. התנהלות כזו רק תחזק את מנגנון ההימנעות של הילד ואת התלות בהורה.
חוסר סובלנות או כעס - לרוב מתוך תסכול של ההורה, חוסר הבנה את המצוקה של הילד וחוסר ידע ויכולת לעזור לו. כך למשל, הורים רבים לא מבינים מדוע הילד נדבק אליהם, הולך אחריהם בבית לכל מקום וקיים כעס רב על הילד, שמוסיף על החרדה גם תחושת אשמה כבדה מאוד.
איך כן כדאי להגיב למצב של חרדה?
לא לפחד מהפחד - חשוב לשדר רוגע, להכיל ולקבל את הקושי והסבל של הילד ולהראות לו שאנחנו אתו ביחד בזה, לנהל שיח רגשי על הקשיים.
חשיפה הדרגתית - כדאי ליצור חשיפה קצרה והדרגתית למה שמעורר את החרדה או הפחד. כך למשל ילד שמפחד להיות לבד במקלחת, במהלך המקלחת שלו נצא ממש לשנייה להביא משהו. כשנחזור נחזק אותו על כך שהצליח להתמודד לרגע קטן עם הקושי. בהדרגה נגדיל את משך זמן ההיעדרות שלנו ונרחיב את היכולת של הילד לבוא במגע עם החרדה.
חיזוק תחושת המסוגלות - לא נעשה במקום הילד, אלא נעזור לו להצליח לתפקד - בתחילה עם ליווי שלנו ובהדרגה בעצמו. הילד זקוק לחוויות של הצלחה בכדי שיהיה לו כוח להמשיך ולהתמודד, לאט לאט נרחיב את הטווח של הזמנים, ניתן משימות קטנות שידרשו פרידה מההורה , למשל: אתה יכול להביא לי רגע כוס מים? שלחנו אותו למשימה שקצת מאתגרת אותו אך במצב שהוא יכול להתמודד עמו ולחוות הצלחה.
נפנה לאבחון ולטיפול.
איך נדע אם הילד סובל מחרדה?
במקרה של חשש, מומלץ לפנות לאבחון. האבחנה ניתנת על ידי איש מקצוע מוסמך לכך, פסיכיאטר או פסיכולוג.
כיצד כדאי לטפל?
טיפול בחרדה יכול לכלול מספר היבטים:
טיפול תרופתי - שמגיע על מנת להקל באופן מידי את המצב, ע"י איזון הורמונאלי.
טפול רגשי/נפשי - שמגיע על מנת להבין את הגורם הרגשי-נפשי לחרדה ולסייע בפיתוח חוסן ודרכי התמודדות.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי - שמלמד שיטות להרגעה עצמית ולשינוי דפוסי חשיבה.
טיפולי רפואה משלימה - המחזקים את הגוף ונפש, ועשויים לכלול תזונה מותאמת, טיפול בתמציות אנרגטיות של פרחי באך, דיקור ועוד.
למידע נוסף:
הדר דוד
054.5710394