הנפש שלנו, בדומה לגוף, זקוקה להזנה ולמנוחה. אך כמה אנחנו באמת עוצרים כדי להשקיע בה? אנחנו כל כך רגילים להישאב למרוץ החיים. לכל מה ש"צריך" לעשות ושוכחים את הנפש. הנפש והגוף קשורים זה בזה, אם לא נשקיע בנפש שלנו נראה זאת בגוף - עייפות, מחלות, חוסר חשק.
ריכזתי כמה פעולות שנוכל להכניס לשגרה ומיד יחברו אותנו עם הנפש שלנו, ויחיו אותה ואותנו.
למה בכלל כדאי להשקיע בנפש?
כשהיינו ילדים כל מה שעשינו היה להשקיע בנפש שלנו. שיחקנו, ציירנו, צחקנו. בעיקר חיינו את הכאן ועכשיו.
בהדרגה ההשקעה בנפש התחלפה בדברים שצריך לעשות, שמצופה מאתנו לעשות. הפוקוס שלנו כבר לא בכאן ובעכשיו אלא אי שם בעתיד.
כשאנחנו פועלים בצורה כזו, נרגיש שחוקים, עייפים, מוטרדים. הרעש הפנימי יגבר, כשלא נתייחס אליו, בסופו של דבר, יבוא לידי ביטוי בגוף ולמעשה יאלץ אותנו לעצור.
כשקיים בתוכנו רגש, שאנו לא נותנים לו מקום, ביטוי והתייחסות, האנרגיה שלו נשארת אצורה בגוף והוא הופך למחלה.
אם נצליח לעצור לכמה רגעים ביום כדי להשקיע בנפש שלנו - הרווחה הרגשית שלנו תגדל, האנרגיה לעשייה תגדל, יכולת הנתינה שלנו לחברים, לעבודה, לבן הזוג ולילדים תתעצם. אם רק נשקיע כמה דקות בעצמינו.
כשקיים בתוכנו רגש, שאנו לא נותנים לו מקום. ביטוי והתייחסות. האנרגיה שלו נשארת עצורה בגוף והוא עלול להפוך למחלה.
השקעה בנפש מחברת אותנו לאונה הימנית של המוח, האונה היצירתית. אונה שכמעט ואינה מופעלת בחיים המודרניים שלנו. בשנים האחרונות צצים מחקרים רבים שמראים כי אנשים שמתרגלים מדיטציה חיים יותר שנים באיכות גבוהה יותר, והגיל הפיזי שלהם צעיר מגילם הכרונולוגי. כלומר - השקעה בנפש משפיעה ישירות על הגוף!
כמה פעולות שיחברו אותנו באופן מידי לנפש שלנו:
לקחת דף וצבע ופשוט להתחיל לשחק - זה לא מקרי שכשאנחנו מתבגרים אנחנו מפסיקים לצייר. בעקבות ביקורת ושיפוטיות, גם עצמית וגם מהסביבה, סגרנו את ערוץ הביטוי הספונטני והמשחקי שהיה לנו כילדים. בואו ננסה לחזור לזה, להתייחס לזה כקשקוש. לשחרר את התוצאה, לשחרר את השיפוטיות. פשוט ליהנות מההרפיה שמריחת הצבע על הדף מביאה עמה.
לשבת מול הים לבד - או בכל מקום אחר שבו אני מרגישה מחוברת לטבע. לספוג את 4 האלמנטים: המים ששוטפים, האוויר שמלטף, האש של השמש שמטענה ומרפאת והרגליים היחפות שמתחברות לאדמה. נולדנו כדי לחיות באופן מחובר לטבע, החיבור לאדמה מטעין ומרפא אותנו, מיד משקיט את הנפש.
לרקוד לבד בבית - לשים מוזיקה ולהתחיל לזוז בלי לחשוב איך זה נראה. התנועה של הגוף יוצרת תנועה של אנרגיה שעוברת דרכינו ומחברת אותנו לעצמינו.
כתיבה אינטואיטיבית - גם אם אין מה לכתוב, אז לכתוב בדיוק את זה! "אין לי מה לכתוב", אני מרגישה ממש מטופשת". בהדרגה המחסום ישבר, התודעה תשחרר את אחיזתה ותפנה מקום לנפש לשלוט בעט.
להסתכל לעצמינו בעיניים - כולנו יודעים שהעיניים הן החלון לנשמה, אך כמעט שלא יוצא לנו להביט בעיניים של עצמינו. כדאי לעשות זאת למשך 2 דק' לפחות. פשוט לנשום לזה. ככל שנעשה את זה יותר, החיבור שלנו עם עצמינו יעמיק והאהבה העצמית תתרחב.
אולי יעניין אותך לעשות טוב לנפש שלך גם עם טיפול בפרחי באך או גלויות השראה.
למידע נוסף:
הדר דוד
054.5710394