© 2023 by Alison Knight. Proudly created with Wix.com

  • הדר דוד

על קשיי קשב וריכוז

יותר ויותר ילדים ובני נוער מאובחנים עם קשיי קשב וריכוז, קשים שלהם השפעה מכרעת על הדימוי והערך העצמי. אז מה זה בכלל אומר קשיי קשב וריכוז? למה כדאי לאבחן? איך אפשר לטפל? והאם למצב הזה יש גם יתרונות? (כן!)

מה זה בכלל קשיי קשב וריכוז?


קשיי קשב וריכוז זהו מצב קיים, אין מדובר בקושי חולף או בבעיה שניתנת לריפוי. מצב זה מביא איתן קשיים רבים, אך גם יכול להיות מתנה ולספק יתרונות. במידה ומבינים את המצב ומצליחים לערוך הסתגלויות ושינויים, ניתן לחיות עם קשיי קשב וריכוז בצורה טובה, להפיק ממנו את המיטב ולמנף אותו ליתרון.

קשיי קשב וריכוז נוצרים מנטייה ביולוגית מולדת, עם השנים מתווספות לה שכבות של תגובות פסיכולוגיות וחברתיות. קשיי קשב וריכוז הם בעלי בסיס גנטי חזק ופעמים רבות יעברו במשפחה.

הפעילות המוחית אצל אדם בעל קשיי קשב וריכוז תהיה שונה מזו של אדם ללא קשיי קשב וריכוז, בעיקר בכל הקשור בהעברה ובספיגה של דופמין ונוראדרנלין. אלו הם מוליכים עצביים במוח, בעלי תפקידים מרכזיים ביכולת ריכוז, למידה, מיקוד קשב, זיכרון ויכולות של ניהול זמן וארגון. חשוב לזכור כי קשיים אלו הם אורגניים ואינם נובעים מעצלנות או מחוסר רצון - אלא מחוסר יכולת.

חשוב לזכור כי אלו קשיים אורגניים. הם אינם נובעים מחוסר רצון - אלא מחוסר יכולת.

מהם הקשיים?


הפרעת קשב תתבטא בכל אדם באופן שונה, בהתאם לתכונותיו ולסביבה המקיפה אותו. הרפואה מחלקת את קשיי הקשב לשני סוגים עיקריים:

1. איי.די.די - ליקוי בקשב, עשוי להתאפיין בקושי לשמור על הקשב לאורך זמן במטלות או במשחק, קושי בתשומת לב לפרטים, קושי במעקב אחרי הוראות ובהשלמת מטלות - כגון סידור החדר, הכנת שיעורי בית, קושי בארגון של מטלות או פעילויות, נטייה לפזרנות, נטייה לאבד ולשכוח דברים, הימנעות מפעילויות שדורשות מאמץ מנטלי ממושך ולעתים האדם הסובל מקשיים אלו נראה כמי שלא מקשיב כשמדברים אליו.

במצב של קשיי קשב ישנו קושי לבודד גירוי אחד מכל האחרים, למשל בעת למידה בכיתה להצליח להתרכז במורה תוך התעלמות מגירויים אחרים כדוגמת ילדים, רעשים, או התרחשויות אחרות בתוך הכיתה או מחוצה לה. כל הגירויים נחווים בעצמה זהה, ויש קושי להגביר גירוי אחד תוך השקטת הגירויים האחרים, כך למעשה נוצר "רעש" מאוד חזק. הקושי גובר כאשר הפעילות בה נדרש להתרכז אדם עם קשיי הקשב היא מונוטונית או משעממת, אז מוחו מיד יימשך לגירוי אלטרנטיבי המעורר יותר עניין.

2. איי.די.אייצ'.די - ליקוי בקשב בשילוב היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית. בנוסף למאפייני חוסר הקשב, עשוי להתאפיין בתזזיתיות רבה, קושי להישאר ישוב, תנועה מתמדת, דיבור ללא הפסקה, קושי בדחיית סיפוקים ובהמתנה לתור, התפרצויות לדיבור של אחרים, הפרעה לאחר ע"י הצקות, מגע לא מותאם, התפרצות למשחק או לשיחה וכד'.


קשיים נוספים הנלווים לקשיי הקשב:


הקשיים שתוארו לעיל למעשה שזורים בכל תחומי החיים, ומעוררים קשיים נוספים מעצם המסגרות השונות איתן בא האדם במגע, והדרישות שהן מציבות בפניו. המסגרות החינוכיות מציבות דרישות מתסכלות כמו לשבת פרקי זמן ארוכים ולהתרכז בנאמר בכיתה. פעמים רבות דרישות אלו מלוות בתחושת כישלון עזה, שעשויה להיות מוזנת ע"י ציונים לא מספקים, כעס של המורה אל מול חוסר הקשב או התזזיתיות ועונשים הנלווים לכך.

קשיי הקשב גורמים לקשיים לימודיים, ישנו קושי להתרכז או לזכור את החומר הנלמד, פעמים רבות ילדים אלו חווים כישלונות לימודיים שמרפים את ידיהם. עשויות לעלות תחושות קשות ש"רק אני לא מצליח", "אני טיפש", "אני גם ככה לא אצליח – אז למה לנסות?"

קשיים אלו יתעוררו פעמים רבות שוב במסגרת הביתית, אל מול הדרישה להכין שיעורי בית, לארגון וסידור החדר או סביב קשיי התארגנות בבוקר. אלו לעתים קרובות עשויים להיתפס בשוגג כעצלות או כחוצפה, ומעוררים כעסים בקרב ההורה ותחושות של אשמה וכישלון בקרב הילד.

יתכן כי ילד כזה נתפס כילד "בעייתי" שאינו שומע בפי ההורים או המורה, לא מעט פעמים הילד או הנער מאמצים לעצמם את התפיסה הזו - מתוך תחושה שאינם מצליחים להיות משהו אחר.

כל הקשיים הללו עשויים לפגוע במעמדו החברתי של הילד בכיתה, בין אם בגלל שנתפס כ"בעייתי", ובין אם בשל חולמנות או תזזיתיות שמרתיעה את הילדים האחרים. מיותר לציין כי כל אלו גורמים לפגיעה קשה בדימוי עצמי ובתחושת המסוגלות.

האם יש גם יתרונות?


הבשורה הטובה היא שלמצב זה יש גם יתרונות ומאוד חשוב למצוא אותם, לפתח ולהעצים אותם על מנת להעצים את יכולותיו של הילד ועל מנת לחזק את תחושת הערך העצמי, המוטיבציה והמסוגלות. בין היתרונות ניתן למנות יכולת ריכוז גבוהה מאוד במה שמעורר בהם עניין, יכולת לעשות מספר דברים במקביל, פעמים רבות האימפולסיביות שלהם תגרום להם להיות נועזים, אמיצים ותוססים יותר ובעלי אנרגיה רבה. רגישותם למה שקורה סביבם והראייה הייחודית שלהם את העולם עשויה לסייע להם בפיתוח יצירתיות.


אז למה חשוב לאבחן?


העולם בו אנו חיים כיום הוא עולם הישגי ותחרותי, בנוסף, הוא מלא בגירויים, שאותם קשה לבעל קשיי קשב וריכוז לסנן. האבחון נותן שם וסיבה לקשיים. הילד או הנער יכולים להבין שלקושי שלהם ישנה סיבה אובייקטיבית, וסיבה זו אינה שהוא עצלן, טיפש, או ילד רע. ברגע שיודעים ממה נובע הקושי ניתן להתחיל לטפל בו ולעשות התאמות של אורח החיים, הן במסגרת הביתית-משפחתית והן במסגרת הבית-ספרית, על מנת להקל על הקושי.


קשיי הקשב עשויים להיתפס כעצלנות או חוצפה, ומעוררים כעס, דחייה חברתית ותחושות של אשמה וכישלון בקרב הילד. אבחון והתנהלות מותאמת יאפשרו חוויה שונה.

מי מאבחן קשיי קשב וריכוז?


על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, אלו הם הרשאים לאבחן קשיי קשב וריכוז:

1. מומחה בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד.

2. מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער.

3. רופא ילדים עם התמחות של 3 שנים לפחות בהתפתחות הילד או עם מומחיות בתחום הפרעות קשב / פסיכיאטריה /נוירולוגיה.

4. פסיכולוג שהתמחה בטיפול בהפרעות קשב (בתנאי שהפנה את המאובחן גם לרופא מומחה לאבחון הפרעות קשב).

בנוסף משרד הבריאות קבע כי פרק הזמן המינימלי הסביר לאבחון הינו 50-60 דק'.


כיצד מאבחנים?


האבחון כולל:

1. הערכה קלינית כוללת - כלומר סקירה היסטורית של הילד ומשפחות, הערכה מלאה על פי הקריטריונים שמופרטים ב DSM (מדריך האבחנות הפסיכיאטריות) והערכה של קשיים נוספים. זהו תהליך שבו מנסה המאבחן להבין את היקף ההשפעה של הקושי על חייו של המאובחן ומשפחתו. זאת על ידי שיחות עם המאובחן ובני המשפחה, על ידי תצפיות ומילוי שאלונים.

2. שאלוני אבחון להורים ולמורים – בדרך כלל נהוג להשתמש בשאלון conners, יתרונו בכך שהוא יחסית קצת וקל למילוי, הוא מתמקד בחלקים שנצפים על ידי ההורים והמורים.

3. כלים אבחוניים נוספים במידת הצורך (כגון שאלונים ממוחשבים אובייקטיביים, הערכה פסיכולוגית, הערכת קשיי למידה ועוד).

4. בדיקה רפואית של נוירולוג או פסיכיאטר.


איך מטפלים?


ניתן לטפל וחשוב לטפל, על ידי טיפול נכון הילד יוכל להסתגל למצבו ולדעת להתנהל אתו גם במסגרות שיצבו ממנו דרישות בעתיד כגון צבא, עבודה וזוגיות. קשיי הקשב והריכוז נוגעים ברבדים רבים בחיים, ועל כן הטיפול בקושי גם הוא צריך להיות רב ממדי:

1. רובד פיזי:

טיפול תרופתי - הטיפול התרופתי שנוי במחלוקת, ישנן גישות בעד ונגד טיפול זה. הטיפול מסייע בעת נטילת התרופה בלבד והשפעתו פגה לאחר מספר שעות, התרופה עשויה לגרום לתופעות לוואי כדוגמת דיכוי התיאבון והשינה. נטילת התרופה עשויה להפחית את התסכול והסבל של הילד או המתבגר – אשר מצוי במסגרת עם דרישות בהן מתקשה לעמוד ללא התרופה. התגובה לנטילת התרופה היא אינדיווידואלית ומשתנה מאדם לאדם, ישנם כאלו שאינם סובלים את תופעות הלוואי והתחושות שהתרופה מעוררת בהם, וישם כאלו שעם נטילת התרופה חווים הצלחות במסגרת הבית ספרית מבחינה לימודיות, התנהגותיות וחברתיות - הצלחה שהופכת על פיה את החוויה הבית-ספרית ממתסכלת למעצימה, המגבירה את תחושת המסוגלות והערך העצמי.

שינוי תזונתי - תפריט תזונתי הכולל פחות סוכרים, פחות מוצרי חלב, פחות שומן רווי ויותר פחמימות מורכבות, מגנזיום וירקות עשוי להקל על תופעות הקשב והריכוז.

2. רובד רגשי:

הטיפול הרגשי נועד לסייע בהתמודדות עם הקשיים הרגשיים הנלווים לקשיי הקשב והריכוז. הוא מאפשר הפרדה בין האדם לבין קשיי הקשב מהם הוא סובל, מספק מקום לעבד את התסכולים, הקשיים, הכעסים שקשיי הקשב והריכוז מעלים. בנוסף, במסגרת הטיפול הרגשי מתאפשרת לנער חוויה אחרת - חוויה של הצלחה, חוויה של מקום, של נראות על דרך החיוב, חוויה של הכלה וחוויה של בנייה ושיקום הערך העצמי ותחושת המסוגלות, שפעמים כה רבות נפגעות. במסגרת הטיפול הרגשי ניתן מקום לחזקותיו של הנער, כמו גם למציאת דרכי התמודדות עם קשיי הקשב וליכולת להתבונן גם על היתרונות שבהם.

3. רובד סביבתי:

רמה ביתית-משפחתית - סיוע ומתן כלים פרקטיים למשפחה ולהורים להתמודד עם הקשיים שעולים בבית, סיוע בארגון סדר היום ובאופני התגובה וההתייחסות לקשיים.

רמה בית-ספרית – על בית הספר להיות ער לקשייו של הילד, ובמידת האפשר לגלות גמישות והכלה לצרכיו. ניתן לבנות תכנית התנהגותית יחד עם בית הספר, על מנת לסייע לילד להתמודד עם קשייו ותסכוליו במסגרת זו.


על מנת לאפשר שינוי ולשפר את איכות חייו של בעל הפרעות הקשב והריכוז, יש צורך בטיפול שיכלול בתוכו את כל הרבדים שמרכבים את מציאות חייו.


למידע נוסף:

הדר דוד

054.5710394

hadar@hadartherapy.co.il